מתוק מתוק, על זלטימו כבר שמעתם? נכון, הכנאפה מתוקה שר אהוד בנאי על העיר העתיקה אבל יש עוד הרבה ממתקים משובחים בעיר העתיקה, לא רק כנאפה!
תגידו, על "זלטימו" כבר שמעתם?
זלטימו? כן, זה שמה של משפחת אופים שכבר עשרות שנים ואולי יותר מזה מכינים סוג של מאפה שנקרא על שמם. מדובר על מאפה מתוק מתוק שצורתו הסופית מזכירה קצת בורקס, זלטימו (הבן) מוריד עיגול בצק אל השולחן ומותח אותו במקצועיות, מנופף ומסובב עד שמתקבל עלה דק וכמעט שקוף של בצק. את הבצק מותחים על השולחן וממלאים בגבינת עזים או אגוזים, סוגרים, מורחים ומכניסים לתנור. בזמן שנמתין למאפה שלנו שיצא מהתנור, העיניים ימשכו אותנו לחדר אחורי בחנות המסתורית. בחדר זה נמצאים שרידים ארכיאולוגים של אחת הכניסות הראשיות לכנסיית הקבר הביזאנטית! הכניסה לשם בתוספת תשלום שימו לב!
בינתיים המאפים יצאו (כ10-15 דק' כולל תור) ונותר רק לפזר קצת אבקת סוכר ולבלוס בתאווה! תענוג אמיתי.
למי שרוצה קפה או תה, זלטימו מזמין מהשכן ואפשר לבקש ממנו מראש.
הוראות הגעה לזלטימו: למי שמכיר יגיע לרח' בית הבד (חאן א-זית), זלטימו נמצא בדיוק בתחילת המדרגות שעולות לכיוון הכניסה האחורית של כנסיית הקבר, לאתיופים והקופטים.
למי שפחות מכיר, הנה דרך נחמדה להגיע: נכנסים לעיר העתיקה דרך שער יפו ופונים שמאלה לרח' הפטריארכיה היוונית קתולית ודי מהר ימינה לרח' סנט ג'ורג', הולכים ברח' המתפתל ומשתכרים מריח המאפייה המקומית (שווה להציץ) ויורדים את המדרגות שמובילות לרח' הנוצרים.
פונים שמאלה ומייד ימינה ויורדים לכיוון כנסיית הקבר, חוצים את הרחבה הגדולה [ישר] ויוצאים שוב לרחוב, יש המון מזכרות ותשמישי קדושה נוצריים, אתם צריכים להיות ברח' הצבעים. ממשיכים עדיין ישר ובסוף פונים שמאלה לרח' בית הבד (חאן א-זית), אוטוטו אתם שם!
ממשיכים ברחוב שכולו שוק ופותחים את העיניים לכיוון שמאל! ברגע שתראו כמה מדרגות שמאלה מייד תפנו והדלת מולכם היא זלטימו!
בילוי נעים.
