מיקום: נמצאה בכפר דיבאן כ4 קמ' מצפון לארנון, כיום נמצאת האבן בלובר בפריז מאיזה טיול: כל טיול שבו עוברים באזור. זמן באתר: על הדרך, אין טעם לעצור
מצבת מישע היא אחת התגליות החשובות ביותר בחקר תקופת המקרא והיא מסמלת גם את "אבן" הבסיס לפרשת זיוף עתיקות ארוכת שנים ומתוסבכת שבה כיכב מוזס (משה) שפירא. המצבה נמצאה בעיר המקראית דיבון שנמצאת בכפר הערבי שמשמר את שמה: דיבאן וממוקם בנקודה אסטראטגית על דרך המלך. המצבה עשוייה מבזלת וגודלה הוא מטר אחד על 70 סמ' ועלייה כתוב בכתב פיניקי עברי בשפה המואבית והיא מהמאה ה9 לפניה"ס.
במצבה מודע מישע מלך מואב לכמוש אלוהיו על שעזר לו לנצח את ישראל ובית עומרי. את הסיפור המקביל אנו מוצאים בספר מלאכים ב' פרק ג', שם מסופר שמישע הקריב את בנו לאל כמוש!
סיפור מציאתה מעניין מאוד, מסופר שבשנת 1868 יצא האב קליין הגרמני מהכנסייה הפרוטסטנטית שבשער יפו בירושלים (כנסיית המשיח) לחולות התל בדיבאן ובמקרה נתקל במצבת הבזלת. השמועה הגיע במהרה לירושלים ועוררה הדדים רבים. במהרה, שני חוקרים צעירים וידועים: צ'ארלס וורן האנגלי (בן 27) שחפר את עיר דוד ושארל קלרמון גאנו הצרפת י(בן 22) יצאו לעבר הירדן המזרחי כדי לראות במה מדובר. גאנו הצאפתי העתיק את המצבה שהתחילה לעורר את הבדואים במקומיים שחשבו שיש בתוך האבן אוצר גדול ואנשי המערב שוב רוצים לשדוד את שלנו. לכן, עשו להם הבדואים מדורה גדולה וחיממו את האבן השחורה, חיממו חיממו ולבסוף ניפצו לחלקים קטנים מאוד וכמובן גילו שאין בפנים כלום. האכזבה הייתה גדולה! הבדואים הצטערו על שלא מצאו אוצר, האנגלים על שפורסמה ע"י חוקר צרפתי (קלרמון גאנו), הגרמנים שהפסידו גם הם את התהילה והפרוטסטנטים על שגילוי שמעיד על המקרא פורסם בידי קתולי. רק ברנש אחד בשם ויליאם משה (מוזס) שפירא שהיה מוכר עתיקות בעיר העתיקה בירושלים ראה את הפוטנציאל הכספי והתחיל ללמוד את הכתב המואבי, קשר קשרים עם שייחים בדואים בעבר הירדן והתחיל לזייף עתיקות שנמכרו בכסף רב. פרשת זיוף העתיקות המפורסמת חצתה גבולות ובסופה קנו הבריטים במליון לי"ש 15 רצועות עור של ספר דברים שהתגלו כמזויפות שפירא התאבד בירית אקדח במלון קטן ברוטרדם וכתבי היד נמכרו במחירה פומבית ב18 לי"ש.
