מה הפך את ירושלים לבירת החומוס העולמי? מה סודות החומוס של מזרח ירושלים? מה זה בכלל לנגב? של מי החומוס?
ירושלים התפרסמה בזכות הרבה דברים, ללא ספק אחד מהם זה החומוס הירושלמי המשובח המהווה אבן שואבת לעולי רגל מכורים מכל העולם, שמגיעים לירושלים לטבול את פיתם בחומוס. מה זאת אומרת לטבול ולא לנגב? כן. בחומוס טובלים! מנגבים משהו אחר שלא יהיה הולם להזכירו פה.
מקובלת הייתה פסיקתו של חוקר התקופה הצלבנית פרופ' יהשוע פרוור ז"ל שהחומוס מופיע בארצנו בפעם הראשונה בתקופה הצלבנית. החיילים הצלבנים שכבשו את הארץ נתקלו במאכל והתאהבו בו כמובן.
הסופר מאיר שליו האיר בפנינו נקודה חשובה בתור שלו בעיתון, הוא מחזיר אותנו למגילת רות, רות ונעמי עושות את דרכם מאזור מואב, כרך של היום, יורדות להן לכיוון ים המלח, עולות לאזור ערד וממשיכות צפונה בדרך האבות עד השדה של בועז באזור בית לחם, זה היה בערך באמצע חודש מאי, חם בחוץ! "זמן קציר שעורים" בועז מתנהג לרות בחביבות וכשמגיעה שעת האוכל הוא אומר: "ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ" מי טובל פיתה בחומץ בחום הזה? זה היה חומוס.
ברור שהאות ס מתבלבלת עם ה ץ. מזה אנו למדים מספר דברים:
1. בחומוס טובלים ולא מנגבים, תראו איך טובלים הערבים.
2. של מי החומוס? של היהודים? של הערבים? לא ולא. החומוס הוא
מאכל של יושבי הארץ הזאת, לפחות מתקופת רות המואביה.
3. מהמפגש הזה שקשור לחומוס נולד עובד אבא של ישי אבא של דוד
המלך, אז מה הפלא שזה בדמינו?
מי שיצטרף לסיורי החומוסיות הירושלמיות ישמע עוד הרבה מאוד סיפורים ועובדות הקשורות לחומוס, אני מזמין את כולכם!
ועוד טיפ קטן, המלצה לאחת החומוסיות הטובות בירושלים, חומוסיית עכרמאווי. איך מגיעים? הולכים ברגל לשער שכם שבצפון החומה ומעבר לכביש יש שדרת חנויות גדולה, די עמוס שם, זה נראה מוסררה! כן, אותה שכונת מוסררה שחולקה ב48 וחצי ממנה ממערב לכביש הראשי. שם תשאלו איפה חומוס עכרמאווי. אגב, יש בסביבה הזו עוד 2 חומוסיות באותו השם. אחת ברח' איבן חלדון והשנייה ליד מוזיאון רוקפלר.
תמסרו ד"ש חם!
בסיור גם נבקר במפעל טחינה עתיק ומיוחד! - עברו אל סיורים בירושלים
מעצרה, גמל כסוי עיניים מסובב אבני רחיים לטחינת סומסום
המתכון הסודי לחומוס המתכון הזה נאסף במשך זמן רב והוא מורכב משלל טיפים שקיבלתי (דורון יושע) ממיטב החומוסיות של מזרח ירושלים. שימו לב, רק לאחר כמה פעמים תתחילו לקבל את מה שעליו חלמתם, אל תתיאשו! והכי חשוב לקרר את החומוס אחרי הבישול.
1. משרים את גרגרי החומוס (עדיף מסוג הדס) כל הלילה במים ואם עוברים ליד מחליפים מים (בקיץ חייב להחליף)
2. מחליפים מים ושמים את החומוס על הגז שיהיה מכוסה קצת ומוסיפים כפית סודה לשתיה, במקביל חותכים 2 בצלים לרבעים + כמה שיני שום קלופות ומכניסים לסיר המתבשל, מוסיפים קצת כמון ופלפל והכי חשוב 2-4 עלי דפנה לטעם ולמען שלום בית (הפחתת הגאזים).
3. כשהחומוס מקבל צבע והוא רך ונמעך בקלות ביד מכבים את האש, מניחים את הסיר פתוח על עדן החלון שיצטנן ואחרי זה מכניסים למקרר לשעה מינימום אפשר גם לכל הלילה. (אם לא מקררים לא נגיע למרקם ותצא יציקת בטון קשה!) 4. מפרידים חלק מהגרגרים שיהיו בצד לאחרי זה ומוציאים את עלי הדפנה, מוסיפים לגרגירים טחינה גולמית (עדיף הגמל או טחינה טובה אחרת) + 2 לימונים סחוטים או יותר לפי הטעם ומים ומערבבים בבלנדר כמו של מילקשייק עד שמגיעים למרקם הרצוי (מומלץ להוסיף קצת פטרוזיליה קצוצה לעיסה)
5. פינישים: חותכים דק דק פטרוזיליה, כוסברא, שום, פלפל ומה שרוצם בקיצור, מוסיפים שמן זית ומים ולימון וזה המיסססץ ששופכים על המנה אחרי שמורחים בצלחת, על זה מוסיפים את הגרגרים ששמרנו בצד (אפשר לחמם אותם בנפרד) ועל הכל שמן זית.
זה כל הסיפור, ספרו לי איך היה והשאירו תגובה בעמוד הזה פה למעלה, בתיאבון!
